תמצית החוקים הקשורים לבחירות

חוק-יסוד: הכנסת הוא אחד מחוקי היסוד המשטריים במדינת ישראל, הקובעים הוראות יסוד לעניין המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל (לצד חוק-יסוד: הממשלה, חוק-יסוד: הצבא, חוק-יסוד: השפיטה, וחוקי יסוד נוספים). 

חוק הבחירות לכנסת הוא דבר החקיקה המרכזי המסדיר את ההיבטים הארגוניים והחוקיים של ניהול הבחירות. החוק קובע הוראות שונות, ובין היתר הוראות לעניין קביעת אזורי הבחירה ואזורי הקלפיות, פנקס הבוחרים, איוש ועדות הקלפי ועוד.
סוגיה מרכזית המוסדרת בחוק הבחירות היא הקמת ועדת הבחירות המרכזית. ועדה זו ממונה על ניהול ההיבטים ארגוניים של הבחירות. תפקידה להכין את התשתית הלוגיסטית הנדרשת לקיום בחירות, ולטפל בסוגיות הנוגעות לבוחרים ולמועמדים – לרבות פרסום רשימת בוחרים ורשימות מועמדים, ספירת הקולות ופרסום תוצאות הבחירות. הוועדה מורכבת מנציגי הסיעות בכנסת היוצאת, ובראשה יושב שופט מכהן בבית המשפט העליון.
כן קובע חוק הבחירות כי לוועדה יהיו עובדים, שדינם כדין עובדי המדינה, אך הם כפופים ליושב ראש הוועדה.
חוק הבחירות קובע גם הוראות לעניין הצבעות מיוחדות – הצבעות חיילים, שוטרים וסוהרים, בוחרים המוגבלים בניידותם, אסירים ועצירים, מאושפזים בבתי חולים וצוות רפואי, שליחים המדינה בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל וכן שליחים של המוסדות הציוניים, ימאים ישראלים בכלי שיט, מזכירי וחברי ועדות קלפי ונשים השוהות במקלטי נשים מוכות. לעניין מצביעים אלה נקבעו הוראות מיוחדות הנובעות מכך שיש להם מניעה אובייקטיבית להצביע בקלפיות בהן הם רשומים.

​

חוק זה עניינו קביעת מגבלות על תעמולת הבחירות בתקופת 90 הימים שלפני הבחירות. המגבלות חלות על כל צורות הפרסום, כולל מודעות. החוק אוסר, בין היתר, על פרסום תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה בתקופת 60 הימים שלפני בחירות, שלא במסגרת ההסדרים הקבועים בחוק. בנוסף, נקבע מפורשות בחוק שהתעמולה בטלוויזיה וברדיו תתנהל רק ב-14 הימים שלפני הבחירות.
בנוסף, קובע החוק איסורים החלים בכל מועד, ולא רק בתקופת בחירות. המרכזי שבהם הוא האיסור הקבוע בסעיף 2א לחוק ואוסר על שימוש בנכסי ציבור בהקשר עם תעמולת בחירות.  

​

חוק המפלגות מגדיר מפלגה כ"חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על-ידי נבחרים". כדי לייסד מפלגה על "מאה בני-אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה" לרשום את המפלגה בפנקס המפלגות, אצל רשם המפלגות.
לפי החוק, לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
1.  שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
2.  הסתה לגזענות;
3.  תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל;
4.  יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.
מפלגה רשומה היא תאגיד ויש לה תקנון שהיא חייבת לפעול לפיו. כל מפלגה נדרשת לכלול את המוסדות הבאים:
• מוסד מרכזי;
• גוף המופקד על ניהול ענייני המפלגה ועל ביצוע החלטות;
• מוסד לביקורת;
• כל מוסד אחר שייקבע בתקנון המפלגה.
למפלגות אסור לעסוק בפעילות כלכלית עסקית, והן חייבות לנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודו"חות.
​

חוק מימון מפלגות קובע הוראות לעניין מימון שמקבלת מפלגה מאוצר המדינה. מימון המפלגות ניתן לצרכי מימון שוטף של מפלגות בין בחירות לבחירות, וכן מעניק מימון מיוחד למפלגות לצרכי הבחירות, כן קובע החוק כי המדינה תממן בעבור הסיעות את שכרם של עובדי הצוות הפרלמנטרי שלהן ומאפשר למפלגות לקבל הלוואות מאוצר המדינה, בהתאם להסדרים הקבועים בו .
החוק קובע את הקריטריונים לקבלת מימון המפלגות מאוצר המדינה ומגביל את מקורות המימון של המפלגות ממקורות אחרים. החוק קובע את התנאים בהם יכולה מפלגה לקבל הלוואות ואת סכום התרומה שמותר לתורמים לתרום ולמפלגות לקבל. החוק גם קובע למי מותר לתרום. כך למשל - תרומות המתקבלות בעילום שם אינן חוקיות, אין לקבל תרומות מתאגיד ועוד. ככלל, מחושב המימון שתקבל מפלגה מאוצר המדינה על בסיס מספר חברי הכנסת שיש לסיעתה בכנסת הנוכחית, או מספר המנדטים בהם זכתה בבחירות.

​

חוק-יסוד: הממשלה גם הוא אחד מחוקי היסוד המשטריים במדינת ישראל. חוק-יסוד זה קובע כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה, וכי היא מכהנת מכוח אמון הכנסת.
חוק-יסוד: הממשלה קובע בסעיף 5 את הרכב הממשלה, וכן כי ראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת. מכאן, שהבחירות לכנסת הן גם בחירות לראשות הממשלה. שיטה זו היא השיטה שהייתה נהוגה במרבית שנות מדינת ישראל, למעט בבחירות לכנסת ה – 14 וה- 15, שאז שונה חוק-יסוד: הממשלה וקבע שלצד הבחירות לכנסת יתקיימו גם בחירות אישיות לראשות הממשלה. לאחר בחירות אלה שונה חוק-יסוד: הממשלה פעם נוספת, והוחזרה שיטת הבחירות שהייתה נהוגה עד אז, לפיה נבחר ראש הממשלה מבין חברי הכנסת.
חוק-יסוד: הממשלה קובע שלאחר שנודעו תוצאות הבחירות לכנסת, מקיים נשיא המדינה התייעצויות עם כל הסיעות שנבחרו לכנסת החדשה, ועל בסיס התייעצויות אלו מטיל את משימת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שלו הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה.
 רוב רובו של חוק-היסוד עוסק בנושאים שאינם קשורים ישירות לבחירות אלא בהרכבת הממשלה, תפקודה והפסקת כהונתה.

​