סף החסימה החוקי הוא שיעור מסוים מכלל הקולות הכשרים שרשימה חייבת לקבל כדי להיכנס לכנסת. זו ההגבלה היחידה על כניסתה של רשימה שהשתתפה בבחירות לכנסת, ומטרתה לצמצם את מספר המפלגות המיוצגות בכנסת ולהבטיח שבכל סיעה יהיה מספר חברים מינימלי שנקבע בחוק.
עד הבחירות לכנסת ה-12 היה אחוז החסימה 1%. מהבחירות לכנסת ה-13 ועד לבחירות לכנסת ה-16 היה אחוז החסימה 1.5%, אז הועלה ל-2%. לאחר הבחירות לכנסת ה-19 הועלה אחוז החסימה ל-3.25%, וכך הוא כיום.
מדינת ישראל היא אזור בחירה אחד.
זכותו של הבוחר לשמור על חשאיות הצבעתו. הצבעה מאחורי פרגוד במעטפת הצבעה אטומה מבטיחה את הגינות הבחירות ומונעת הפעלת לחץ על הבוחרים.
משקל רשימה בכנסת הוא יחסי לשיעור המצביעים בעבורה בבחירות.
הבוחר מצביע ישירות בעד רשימת מועמדים לכנסת.
ראשי להצביע בבחירות כל מי שרשום בפנקס הבוחרים.
לכל בוחר קול אחד ומשקל הקולות שווה. לכל הרשימות הזדמות שווה להתמודד.
הסכם בין שתי רשימות לצירוף עודפי הקולות שלהן לאחר חלוקת המנדטים הראשונה כדי להגדיל את סיכוייהן לזכות במושב נוסף, הסכם העודפים צריך להיחתם ולהתפרסם לפני הבחירות.
החוק עוסק בכל ההיבטים הארגוניים והחוקיים של ניהול הבחירות.החוק קובע את העקרונות אשר על-פיהם נקבעים אזורי הבחירה ואזורי הקלפיות, ומוקמות ועדות הבחירות. בראש הצד הארגוני עומדת ועדת הבחירות המרכזית, אשר תפקידה להכין את הבחירות, הן לגבי הבוחרים והן לגבי הנבחרים, לנהלן, לספור את הקולות ולהודיע על תוצאותיהן. בוועדה מיוצגות הסיעות. יושב-ראש הוועדה הוא שופט מכהן בבית המשפט העליון. הרשימות המתמודדות בבחירות חייבות להגיש רשימות מועמדיהן לוועדת הבחירות.ההצבעה בבחירות מתקיימת בתחומי המדינה (לרבות יישובים יהודיים באזורי יהודה ושומרון). בנוסף רשאים להצביע ימאים השוהים בכלי שייט ישראלי שבו לפחות 14 ימאים ישראלים, שליחים בחו"ל שהם עובדי המדינה, עובדי קרן קיימת, קרן היסוד והסוכנות היהודית.
החוק מגדיר מפלגה כ"חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על-ידי נבחרים". בכדי לייסד מפלגה "מאה בני-אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה" רושמים אותה בפנקס המפלגות, אצל רשם המפלגות. "לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחת מאלה: 1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; 2. הסתה לגזענות; 3. תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. 4. יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות."מפלגה רשומה היא תאגיד, יש לה תקנון שהיא חייבת לפעול לפיו, וחובה עליה שיהיו בה המוסדות הבאים: מוסד מרכזי (בדרך כלל מרכז), גוף המופקד על ניהול ענייני המפלגה ועל ביצוע החלטות (בדרך כלל לשכה, או מזכירות), מוסד לביקורת פנימית וכן כל מוסד אחר שייקבע בתקנון המפלגה. אסורה על מפלגה פעילות כלכלית עסקית. מפלגות חייבות לנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודו"חות.
חוק-יסוד: הכנסת הוא חוק-היסוד המשטרי החשוב ביותר, ובסעיף 4 לו נקבעו העקרונות שבבסיס הבחירות הדמוקרטיות בישראל – בסעיף זה נקבע שהבחירות לכנסת תהיינה כלליות, ארציות ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. סעיף זה שוריין, וחוק היסוד קובע שהוא אינו ניתן לשינוי אלא ברוב של חברי הכנסת - כלומר, לפחות 61 חברי כנסת. חוק-היסוד מעניק את הזכות לבחור, ואת סייגיה, לכל אזרח שמלאו לו 18 וכן את הזכות להיבחר ואת סייגיה כך שכל אזרח שמלאו לו 21 שנים רשאי להיבחר לכנסת, בסייגים מסוימים שנקבעו בחוק-היסוד: כך למשל, מי שהורשע בפסק דין פלילי, ובין משפט דן אותו לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימות המועמדים טרם חלפו 7 שנים מיום שסיים לרצות את עונשו האמור (אלא אם כן קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העברה שעבר משום קלון) לא יכול להתמודד בבחירות לכנסת; כמו כן, נקבעו בחוק-היסוד רשימה של בעלי תפקידים ציבוריים שלא יכולים להיות מועמדים לכנסת - ובהם: נשיא המדינה, רב ראשי, שופט מכהן, דיין מכהן, מבקר המדינה, הרמטכ"ל, רבנים וכוהני דת אחרים המקבלים שכר, ועובדי מדינה וקציני צבא בכירים, אלא אם כן פרשו מתפקידם בתוך פרק זמן מסוים לפני מועד הבחירות כקבוע בחוק. כמו כן נאמר שלא יכולה להתמודד בבחירות רשימה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שוללת את האופי הדמוקרטי של המדינה או מסיתה לגזענות או תומכת במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
חוק מימון מפלגות עוסק במימון שמקבלת מפלגה מאוצר המדינה. בין מימון שוטף של מפלגות בין בחירות לבחירות ובין מימון מיוחד שמקבלות מפלגות לקראת הבחירות. החוק קובע את הקריטריונים לקבלת מימון המפלגות מאוצר המדינה ומגביל את מקורות המימון של המפלגות ממקורות אחרים. החוק קובע את התנאים שבהם יכולה מפלגה לקבל הלוואות ואת סכום התרומה שמותר לתורמים לתרום ולמפלגות לקבל. החוק גם קובע למי מותר לתרום. כך למשל - תרומות המתקבלות בעילום שם אינן חוקיות, אין לקבל תרומות מתאגיד ועוד. ככלל, מחושב המימון שתקבל מפלגה מאוצר המדינה על בסיס מספר חברי הכנסת שיש לסיעתה בכנסת הנוכחית, או מספר חברי הכנסת שבהם זכתה בבחירות.
מעטפות שבשימוש קלפיות מיוחדות. מעטפות הצבעה רגילות מוכנסות לתוך מעטפות חיצוניות (כחולות) ועליהן נכתב מספר הזהות של הבוחר. המעטפות הכפולות נספרות בכנסת.
על-פי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, מפלגה היא "חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על-ידי נבחרים." מאז עבר החוק, קיימים כללים ברורים לגבי הקמת מפלגות, רישומן אצל רשם המפלגות, מוסדותיהן, נכסיהן, פעילויותיהן, מימונן וכו'. החוק גם קובע סייגים לרישום מפלגה והם: אסור שבין מטרותיה או מעשיה יהיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או הסתה לגזענות, ואסור שתהווה הסוואה לפעילות בלתי חוקית כלשהי. רק מפלגות רשאיות להגיש רשימת מועמדים.
רשימת מועמדים שנבחרה לכנסת היא הופכת בכנסת לסיעה, למרות שהמפלגה או המפלגות המרכיבות אותה ממשיכות להתקיים כמפלגות מחוצה לה. על-פי החוק למימון מפלגות תשל"ג-1973, הן זכאיות למימון נפרד המחושב על בסיס מספר חברי הכנסת המכהנים מטעמן.ועדת הכנסת יכולה, לאחר הבחירות, להכיר בסיעה חדשה, שהתפצלה מסיעה קיימת (למשל, ב-1984 התפצלה מפ"ם מסיעת המערך); בסיעה חדשה המורכבת מחברי כנסת שהיו חברים בסיעות אחרות (כך, למשל, חברי הכנסת שפרשו מהליכוד בשלהי הכנסת ה-16 והקימו מפלגה חדשה בשם קדימה, הקימו סיעה חדשה בכנסת ששמה אחריות לאומית והצטרפה אליה סיעת נוי של ח"כ דוד טל); או סיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מאיחוד בין סיעות קיימות (כך קרה בכנסת ה-12 כאשר סיעות ר"ץ, מפ"ם ושינוי הקימו יחד את סיעת מרצ). החוק קובע סייגים להכרה בסיעות חדשות.
פנקס הבוחרים הוא רשימת בעלי זכות הבחירה לכנסת. משרד הפנים עורך ומעדכן אותו דרך קבע. הפנקס נסגר 54 יום לפני יום הבחירות, ורשומים בו כל אזרחי המדינה שימלאו להם 18 עד ליום הבחירות.
בבחירות לכנסת משתתפות רשימות מועמדים. רשימה חייבת להיות מורכבת מלפחות מפלגה רשומה אחת, אם כי רשימה יכולה לכלול כמה מפלגות רשומות. למשל, בבחירות לכנסת ה-16 התמודדו מפלגת העבודה ומימד - שתיהן מפלגות רשומות - ברשימת מועמדים משותפת. כך גם במקרה של האיחוד הלאומי - רשימה שהורכבה ממפלגות ישראל ביתנו, מולדת ותקומה. רשימה יכולה גם לכלול בתוכה אישים ותנועות שאינם רשומים כמפלגות. כך בבחירות לכנסת ה-14 הרשימה הערבית המאוחדת כללה את המפלגה הדמוקרטית הערבית - מפלגה רשומה - ואישים מהתנועה האיסלאמית, שלא היתה רשומה כמפלגה.
שיטה לחלוקת המנדטים הנותרים לאחר החלוקה הראשונה עד ל-120 מנדטים; מוכרת בעולם כשיטת האגנבאך-בישוף (דה-הונט). השיטה מבוססת על חישוב "מודד רשימה":
מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימה
_________________________ = מודד רשימה
מספר המנדטים+ 1
רשימה שקיבלה את מודד הרשימה הגדול ביותר זוכה במנדט נוסף. החישוב נעשה שוב ושוב עד לחלוקת כל המנדטים, עד שמגיעים ל- 120.
החוק אינו מכיר בתנועות כישויות משפטיות. לעומת זאת, תנועה יכולה להירשם כמפלגה, כעמותה, כחברה או כישות חוקית אחרת כלשהי. כלומר, "תנועה" זו בסך הכל מילה או חלק של שם (למשל "תנועת נוער", "תנועת החרות", "התנועה למען איכות השלטון בישראל" וכו').