חוק חופש המידע

חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, נחקק ב-19 במאי 1998 ובחודש נובמבר 2016 נכנס לתוקף עבור ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. החוק מעגן את זכותו של כל אזרח או תושב, לקבלת מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות.

 

החוק קובע כי הכלל הוא שהרשות תענה בחיוב לבקשה, אלא אם חשיפת המידע תפגע באינטרס אחר כגון בטחון המדינה, פרטיותם של אנשים, סודות מסחריים וכדומה. 

 

בחינת הבקשה נעשה במסגרת הזמנים הקבועים בחוק. 

 

על הרשות להשיב לבקשת חופש מידע תוך 30 יום. אולם, במקרה הצורך, רשאי הממונה או ראש הרשות הציבורית, להאריך את זמן המענה לטיפול עד ל-90 יום נוספים. 

 

במקום בו המידע נוגע לצד שלישי, על הרשות לפנות לאותו גורם ולאפשר לו להתנגד למסירת המידע. פניה לצד שלישי, מאריכה את זמן הטיפול בבקשה ב-21 יום נוספים, וככל שעמדת הצד השלישי נדחית, מוקנית לו הזכות לעתור על החלטת הרשות הציבורית והמידע לא יימסר למבקש עד למיצוי זכות זו.

  

מידע מפורט על החוק ניתן למצוא באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע.

 

על פי החוק ותקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-‏1999, פנייה לקבלת מידע תטופל לאחר תשלום אגרת בקשה על סך ‏20 ₪ והתחייבות המבקש/ת לשאת בתשלום הטיפול בבקשה ובהפקת המידע המבוקש.

 

 

תקנות האגרות קובעות פטור מאגרה במקרים הבאים:

 

 

• ידע אישי - יינתן פטור מאגרת הבקשה ומאגרת טיפול בעד 4 שעות עבודה.

 

• עמותה רשומה כמשמעותה בחוק העמותות - יינתן פטור מאגרת הבקשה ומאגרת טיפול בעד 4 שעות עבודה.

 

• אדם המבקש מידע לצורך מחקר אקדמי - יינתן פטור מאגרת הבקשה ומאגרת טיפול בעד 4 שעות עבודה.

 

• אדם בעל זכאות לקבלת קיצבה- יינתן פטור מאגרת הבקשה ומאגרת טיפול בעד 4 שעות עבודה.

 

• פטור מאגרת הטיפול בעד 4 שעות הינו מעבר ל- 3 השעות הניתנות בכל מקרה במסגרת הגשת הבקשה (כלומר, יינתן פטור עבור 7 שעות עבודה) מהשעה השביעית לטיפול). פירוט של סכומי האגרות מצוי באתר שירות התשלומים הממשלתי.